מבוא לעקרון ה"מראה" ותפקודם של אנדוסקופים רפואיים
1. עיקרון הליבה
המונח "מראה" של אנדוסקופ מתייחס בעיקר למערכת ההדמיה האופטית שלו, המחולקת לשתי שיטות עיקריות:
מראה אופטית (מראה קשה): באמצעות קבוצת עדשות גלילית או השתקפות פריזמה, האור מועבר ישירות לעינית או למצלמה (כגון לפרוסקופ, ארתרוסקופ) דרך עדשה פיזית.
מראה אלקטרונית (מראה רכה): חיישן מיקרו CMOS/CCD מותקן בחזית המסך כדי להמיר את האות האופטי לאות חשמלי, אשר מועבר לאחר מכן לצג באמצעות כבל (כגון גסטרוסקופ, קולונוסקופ).
מערכת עזר:
תאורה: מקור אור קר (כגון מנורת LED/קסנון) מועבר דרך סיב אופטי כדי להאיר את אזור התצפית.
תכנון תעלה: ניתן להכניס מכשירים (מלקחיים לביופסיה, סיב אופטי לייזר) או להשתמש בהזרקת מים/גז לבדיקה נוספת.
2. תפקוד ליבה
תצפית: הדמיה ברזולוציה גבוהה, צפייה ישירה בנגעים (דלקת, גידולים וכו') של איברים בגוף (כגון קיבה, מעיים, שלפוחית השתן וכו').
אבחון: שיתוף פעולה עם דגימת ביופסיה לצורך ניתוח פתולוגי.
טיפול: ביצוע ניתוח זעיר פולשני (כגון כריתת פוליפים, הסרת דימום, הסרת אבנים).
3. יישומים אופייניים
גסטרוסקופיה/קולונוסקופיה (אנדוסקופ אלקטרוני) → בדיקת מערכת העיכול.
לפרוסקופיה (אנדוסקופ קשיח) → ניתוח זעיר פולשני (כגון כריתת כיס מרה).
ברונכוסקופיה (אנדוסקופ גמיש) → בדיקת הריאות.
יתרונות: פעולה זעיר פולשנית, מדויקת, בזמן אמת, הפחתה משמעותית של הטראומה למטופל